עבודת ניתוח תמונה
זה קישור לתמונה שערכתי ב- ThingLing,
אתם מוזמנים להיכנס להסתכל.
"שארית אדם"
שבילי יער ציפורי, יום שבת ואחר כך, כל השבוע
באחת הפעמים שאני והמשפחה שלי ישבנו לאכול בחוץ באיזו שמורת טבע ראיתי את ה"פיתרון" של אנשים לזה שלא היו שם פחים, הם אספו את כל הזבל שלהם לשקיות ותלו על העצים כאילו מישהו יבוא ויאסוף את זה וגם אם יבוא מישהו שזה התפקיד שלו, עד אז השקיות כבר יעופו ויתפזרו בנחל ובסביבה כמו כל שאר השקיות. התמונות האלה אומנם לא מאותו מקום, אבל אם אותו מסר. זה פשוט נורא לראות כל פעם מחדש איך אנשים משאירים אחריהם, הרי זה לא ברור?
אנחנו מקבלים כל כך הרבה מהטבע אבל לא יודעים להחזיר, המעט שאנחנו יכולים לעשות זה לנקות אחרינו את השאריות שלנו. לא משנה כמה קמפיינים וכמה הרצאות ומחאות נעשה, יש אנשים שעדיין לא מבינים ומיחסים חשיבות לאדמה, לטבע, לכל האוצרות האלה שקיבלנו מבללי שמגיע לנו, אם אנחנו לא נשמור על הסביבה שלנו לא רק שלא יהיה פה יותר יפה ונעים להסתובב לא יהיה לנו ואיפה לעשות את זה. במקרה הזה אני לא מדברת רק על הנזק הסביבתי האקולוגי, אני גם מדברת על היופי של הטבע שנהרס, על מה שכולנו כל כך אוהבים לראות שמתמלא בזבל.
אני רוצה לשאול כמה שאלות שתמיד רציתי לשאול את אותם אנשים שעושים את זה:
לא כואב לכם להגיע למקום יפה כזה ולהשאיר אותו ככה?
לא הייתם רוצים לחזור לפה ליופי הזה?
אתם הייתם רוצים לצאת לטיול ולראות את כל הזבל הזה בסביבה?
לא כואב לכם לחשוב שבגלל כמה בקבוקים שלא הרמתם כדור הארץ נהרס?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה